# משמעות הקשר וההיתר בשיטת אבולעפיה: פירוק והרכבה של התודעה - זהו קטע מהרצאה של פרופ' משה הלברטל במסגרת האוניברסיטה הפתוחה. הקטע על הקשר וההיתר הוא רק כ-4 דקות מסתיים ב-16:37. - זה מבוא מצוין למשמעות הקשר והיתר שהוא מושג מפתח לעבודה המעשית בשיטת אבולעפיה. אבולעפיה עוסק בו בחלק התשיעי של ספר אור השכל, שהוא המקור העיקרי להזכרת אהו"י. - הלברטל מאד מדגיש את חשיבות השפה, והוא בוודאי צודק, אבל נראה לנו שהעבודה עם הנשימה, הקול, וכיווני המרחב חשובים לא פחות מן השפה כשעוסקות בהיתר ובקשר בשיטת אבולעפיה באופן מעשי. <iframe width="560" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/hHaAFljjy78?si=N2JFDxQ2HQmk02Hk&amp;start=759" title="YouTube video player" frameborder="0" allow="accelerometer; autoplay; clipboard-write; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture; web-share" referrerpolicy="strict-origin-when-cross-origin" allowfullscreen></iframe> - הטקסט למטה הוא ציטוט מתוך התקציר האוטומטי של youtube של הקטע שמתחיל כאן: - > מה בעצם לבו של העולם המיסטי ‫של אבולעפיה? ‫אבולעפיה אומר באיזשהו טקסט, ‫"אני רוצה בעצם, כל ענייני הוא ‫להתיר את קשרי החותמות". ‫אני רוצה לדבר על הביטוי הזה ‫כי הוא גם ביטוי מאוד מעניין ‫בתולדות המיסטיקה בכללה. ‫מה זה קשרי החותמות? ‫מה זה להתיר את קשרי החותמות? ‫התודעה שלנו, כך מתאר אבולעפיה, ‫היא בעצם כלואה במרחב ‫של נתוני החושים שלנו. > ‫ > בעצם כשאנחנו שואלים, ‫מה תופס את המרחב התודעתי שלנו? ‫כל מיני אובייקטים ‫שאנחנו רואים בעולם, ‫שהמחשבה שלנו מתנהלת ‫סביבם ואודותם, ‫והיא בעצם מוכתבת או כלואה ‫בתוך עולם הרשמים האלה. ‫וכמו בתולדות המיסטיקה בכללה, ‫חלק מהעניין המיסטי הוא להרחיב ‫את מרחב התודעה להשגות, ‫לתפיסות תודעתיות, ‫למצב תודעתי שהוא הרבה מעבר ‫לכלא החומרי, ‫הנתון, שבו נמצאת התודעה. ‫ואבולעפיה, הוא מתיר, הוא משחרר ‫בעצם את הנפש, את התודעה ‫מהאחיזה שלה בזמני ‫אל מרחבי תודעה אחרים ‫שמייצרים התגלויות במרחבים ‫רוחניים הרבה יותר עמוקים ‫מהמצב הנתון של התודעה היומיומית ‫של כולנו. > > ‫בעצם במובן מסוים אנחנו כולנו ‫עסוקים ב... איך נקרא לזה? ‫בתחזוקת החיים. אנחנו כולנו ‫כלואים במרחב תודעה מאוד מסוים ‫כשפוטנציאל התודעה שלנו ‫הוא הרבה יותר רחב, שהמיסטיקה היא בעצם הרחבה ‫של פוטנציאל התודעה הזאת. ‫איך עושים את זה? וכאן מגיעה ‫תרומה מאוד ייחודית של אבולעפיה ‫כמיסטיקן יהודי, ואולי גם ‫בתולדות המיסטיקה בכללה. ‫התודעה צריכה אובייקט אחר, ‫אובייקט שהוא הרבה יותר נשגב, ‫שהוא לא סוגר אותה ‫בתחום המרחב הגשמי הזה, ‫והאובייקט הזה הוא אגב ‫לא אמיתות מופשטות. ‫הוא לא, או-קיי, בוא נחשוב עכשיו ‫על מתמטיקה כל הזמן, ‫כי גם האמת המופשטת עצמה, ‫יש בה איזושהי היקבעות. > > ‫ואובייקט המחשבה של אבולעפיה ‫הוא השפה או האות, הלשון, ‫הלשון העברית. ‫זה דבר מאוד מעניין. ‫זה בעצם מדיטציה, תרגילים ‫מדיטטיביים חריפים מאוד ‫שעוד מעט נדבר עליהם ‫יותר בפירוט ‫שהעניין שלהם הוא האות, ‫האות העברית, השפה העברית, ‫הצירופים של האותיות. ‫ולכן הקבלה שלו, הוא מתאר אותה, ‫היא קבלת השמות, ‫והיא גם קבלה נבואית ‫כי באמצעות המדיטציה הזאת ‫על השמות והצירופים שלהם ‫התודעה מגיעה לידי מצב ‫של התפשטות, ‫של הרחבה שבה גם היא חותרת ‫או דבקה באיזשהו שפע התגלותי ‫שמביא להכרות חדשות. > > ‫צריך להבין שבעצם הבעיה הגדולה ‫של המיסטיקן מהסוגים של אבולעפיה ‫היא בעצם השלה, להשיל ‫את המעטפת שסוגרת את האני. ‫והטכניקה שבה הוא מתאר היא בעצם ‫טכניקה לשונית. למה השפה? ‫השפה היא קודם כול גורם מופשט. ‫היא לא נמצאת כאובייקט בשום מקום, ‫אי אפשר ללכוד אותה. ‫אגב, השפה כמטפורה או כמדיום ‫של ההוויה האלוהית ‫היא דבר מאוד מעניין ‫כי היא אגב נמצאת בכל מקום, ‫והיא לא נמצאת בשום מקום. ‫יש לה גם מרחב של פרמוטציות, של ‫הטיות, של צירופים, שהוא אינסופי... - This is from the automatic and somewhat imperfect transcript: > What is at the core of Abulafia's mystical world? There is a text where Abulafia says all I'm interested in is to untie the knots of the seals. I'd like to talk about his expression, because it's a very interesting expression in the history of mysticism. What are the knots of the seals? What is it to untie the knots of the seals? > > Our consciousness, according to Abulafia, is trapped in the space of our senses. When we ask, what occupies our sensual space? All kinds of objects that we see in the world, that our thought revolves around and about them, and it is dictated by or trapped within this world of impressions. > > And as in the general history of mysticism, part of the mystical way is to expand consciousness to conceptions, to conscious perceptions, to a conscious state to is beyond the given material prison where consciousness is located. And Abulafia unties, he releases the soul, the mind, from its grasp of the temporal onto other spaces of consciousness that produce revaluations in spiritual spaces that are much more profound than the given state of the regular consciousness that we all have. > > In a way, we're all busy with... how should we call it? In life maintenance. We're all trapped in a very specific mental space and the potential of our mind is much more vast, and mysticism as basically an expansion of this mental potential. How do we do that? And this is Abulafia's unique contribution as Jewish mystic, and maybe in the history of mysticism in general. Consciousness requires another object that is far more sublime, which doesn't trap the mind within this corporeal space > > And this object is not abstract truths. It's not, OK, let's now constantly think about mathematics. Because an abstract truth also has an affixation in it. And Abulafia's thought object is the language, or the letter, the Hebrew language. > > This is very interesting. It's basically meditation, sharp meditative exercises, > and soon we'll discuss them in detail, that are all concerned with the Hebrew letter, the Hebrew language, combinations of letters. And so he describes his Kabbalah as the Kabbalah of names, and it's also a prophetic Kabbalah because through this meditation on names and their combinations, the mind gets to a state of spreading out, of an expansion in which it also strives towards or aspires to an abundance of revaluations that leads to new realizations. > > Understand to the big problem for mystics such as Abulafia is to shed, shedding off the envelope that seals the I. And he describes a linguistic technique. Why language? Language is, first of all, an abstract object. As an objects, it's not located anywhere, it cannot be trapped. By the way, language as a metaphor or a medium of the divine being is very interesting because it is everywhere and it's also nowhere. it also has an infinite dimension of permutations, inflictions, combinations...